משטרת בן גביר לא מאכזבת, את בן גביר. "אני רוצה מעצרים גם עם מכות - קדימה! קדימה, מכות, מכות אני רוצה!" כך נשמע אתמול שוטר כורז מחוץ לאצטדיון, לאחר שהמשטרה החליטה לעצור את הדרבי. האמירה הזאת מגלמת את אחת הרעות החולות במשטרה שהתעצמו מאז נכנס השר בן-גביר לתפקידו: עידוד שוטרים לפעול באגרסיביות כלפי אזרחים, גם כשאין בכך צורך. התיעודים מהאירוע חושפים הפגנת כוח חסרת אבחנה: חניקות, דריסות על ידי פרשים, ואלימות קשה מצד שוטרים שלא ענדו תגי זיהוי, בניגוד לחוק ולנהלים. המשטרה אמורה לשמור על הסדר הציבורי וגם

כשאין יציאה – הצואה לא “יושבת שם בשקט”. היא נרקבת, מתפרקת, והרעלנים שבתוכה נספגים חזרה לדם. ברגע שזה קורה – מערכת החיסון מפרשת את זה כאיום. היא נכנסת למצב חירום, משחררת חומרים דלקתיים, ומדליקה דלקת מערכתית בכל הגוף – גם אם אין לך כאב, זה תהליך סמוי/שקט הכבד עובד שעות נוספות, המעיים מאבדים את התקשורת עם מערכת העצבים, והגוף כולו נכנס למעגל של עייפות, נפיחות, ועומס חיסוני. זו לא רק בעיית עיכול – זו תקלה בתקשורת בין מערכת העיכול, העצבים והחיסון. וכשאין תנועה – אין ניקוי. כשהגוף לא משחרר – הוא נרקב מ